בואו נעשה קצת סדר, אבל בצורה יותר פרנדלית
שבוע שעבר התפרסמה הכרזה דרמטית של הנשיא טראמפ על מכסים חדשים וחסרי תקדים. לעומת הציפיות למכסים ממוצעים של 15%-20%, טראמפ הטיל מכסים בשיעור בסיסי של 10% על כל היבוא לארה"ב, עם תוספות משמעותיות למדינות מסוימות: עד 54% על סחורות מסין, 20% על האיחוד האירופי, ו-49% על וייטנאם(שכן, מה לעשות, גם הנייקי שלכם מיוצרות שם).
צעד זה, שתואר ע"י כלכלנים כ Shocking בתחום הסחר, צפוי להשפיע באופן דרמטי על השווקים וראינו את זה בירידות החדות בשוק ההון. ריי דליו הזהיר כי "מכסים הם מסים שיוצרים סטגפלציה לעולם כולו, דפלציה ליצרנים שנפגעים מהמכסים, ואינפלציה למדינה המטילה אותם" בדרמה המוגזמת שהוא כל כך אוהב.
ההשפעה על שווקים שונים צפויה להיות לא אחידה. מניות של חברות אמריקאיות עם חשיפה משמעותית לסין, כמו אפל, אמזון ונייקי, כבר חוו ירידות. בענף האופנה, שבו 97% מהבגדים בארה"ב מיובאים, צפויות עליות מחירים משמעותיות שיפגעו בעיקר בצרכנים מהמעמד הנמוך.
בואו נרד לרזולוציה של מספר שווקים מרכזיים:
אוסטרליה – נסחרה במכפיל רווח גבוה של 25, עם צמיחה צפויה של 12% בלבד, מה שהופך אותה ליקרה יחסית. עם זאת, המכס הבסיסי של 10% (לעומת 25% לאחרים) עשוי לתת יתרון ליצואנים האוסטרלים, וכן אני מתעלם ממכס על אי קרחון שלא ביקרו בו שנים.
קנדה – מתמודדת עם מצב מעורב. המכס של 25% עדיין חל עליה, אך ייתכן שיבוטל במסגרת הסכם USMCA. ענפים כמו רכב, פלדה ואלומיניום נשארים חשופים, וקיים סיכון של הסלמה.
סין – סופגת מכה קשה עם מכס של 54%, פלוס איום לתוספת של 50% אם תגרר למאבק. אך באופן אירוני עשויה לזכות ביתרון מסוים מאחר שמדינות אחרות שהיוו אלטרנטיבה לייצור, כמו וייטנאם וקמבודיה, מתמודדות עכשיו עם מכסים גבוהים אף יותר.
הודו – איבדה תנופה בסוף 2024 כשהערכות השוק הגיעו לשיא וסין השיקה תמריצים כלכליים משמעותיים. עם זאת, הכלכלה ההודית מסתמכת פחות על סחר עם ארה"ב ויותר על צמיחה פנימית ופיתוח.
גרמניה – ניצבת בעין הסערה עם מכס של 20% על כל היצוא הגרמני ו-25% על רכבים וחלקים, מה שמהווה מכה קשה לתעשיית הרכב המקומית. מצד שני, גרמניה נמצאת בעמדה חזקה לשימוש בחוב לצורך עידוד הכלכלה אחרי ששנים נמנעה ממינופים, ובכלל אירופה היתה אבן שמכבידה על ארה"ב.
בריטניה – מתאפיינת במניות זולות אך ללא קטליזטורים ברורים לצמיחה, כאשר עיקר המדדים שלה מורכבים מבנקאות, מחצבים וביטוח. לאחר הברקזיט, בריטניה נהנית משיעור מכס נמוך יותר מהאיחוד האירופי, מה שעשוי להוות קלף מיקוח.
קראתי אינסוף תאוריות והשערות לאן הולכים, אבל אני חושב שצריך להתמקד בבסיס. טראמפ כמו כל מנהיג רוצה בורסה עולה וכלכלה משגשגת. ארה"ב הגיע בנקודה רגישה עם חוב עצום ולא ברור להמשך הדרך. כשיש חוב עצום חברות נוטות לחתוך בבשר החי כדי להתמודד איתו וארה"ב לא שונה אך הפעיות משתנה.
ראינו אתמול את השוק נותן איזו התאוששות קלה אבל עוד מוקדם להסיק מסקנות
האסטרגטיה היתה, וצריכה להמשיך להיות, כזו שממוקדת השקעות טווח ארוך וניצול מצבי מחיר מוטבים כדי להגדיל ולבסס את הפוזיציות שלנו.
הון לנד – מכים את המדד
המידע המצוין לעיל הינה בגדר של ייעוץ בכלי תקשורת כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה – 1995. לפיכך מידע זה אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם כך שהמידע אינו מתייחס בין היתר לפרמטרים של לקוחות מסוימים. על כן, מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות אישי לפי קבלת החלטות השקעה כלשהן. לא תתקיים שום אינטראקציה בקשר עם המידע לעיל בין עורכי המידע ו/או הנהלת התוכנית ללקוחות התוכנית, לרבות בדרך של שאלות ותשובות. הנהלת התוכנית לא מבצעת בהכרח בדיקות אמינות לכל המידע המפורט לעיל אך היא מניחה שהוא אמין ומקצועי. בכל אופן, הנהלת התוכנית לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לכל נזק ו/או הפסד לתלמיד כלשהו של התוכנית ו/או לצד ג' כלשהו כתוצאה מהסתמכות על המידע לעיל, ככל ייגרם. אין בשימוש במידע זה ערובה להשגת תשואה חיובית כלשהי ו/או לכך שלא ייגרמו הפסדים למסתמכים עליו. המידע אינו מתיימר להכיל את כל המידע הנדרש לתלמידים לצורך קבלת החלטות השקעה כלשהן.
הצטרפו למנויי הפרמיום וקבלו ניתוחי מניות, סקירת דוחות כספיים, ניתוחי מאקרו לשוק, נושאים לימודיים, שיעור שבועי ותובנות המותאמות לכל מצב שוק!
