רוב העוסקים בשוק ההון(אלו שבאמת מנתחים חברות ולא מציירים קווים על הגרף) מכירים בעיקר את מכפיל הרווח, קצת את מכפיל ההון ובשנים האחרונות את מכפיל ההכנסות. החובבנים רואים במכפיל אינדיקציה עיוורת לחברה זולה. אך בפועל לא כך הדבר.
כל מכפיל מייצג משהו אחר ומותאם לסוג תעשיה שונה. בנוסף, המכפיל הוא רק אינדקציה קרה. כאשר נכנסים לעובי הקורה מבינים שלא ניתן לתמחר חברה מבלי לנתח את הפעילות העסקית כולה ולהוון את תזרימי המזומנים העתידיים שלה.
במדריך זה אפרוש לכם את סוגי המכפילים, מתי נכון להסתכל עליהם ואיך לא ליפול ולראות בהם אמת אחת.
מכפיל הרווח(P/E)
מכפיל הרווח הוא אולי המוכר ביותר. המספר המתקבל מחלוקה של שווי השוק של החברה ברווח הנקי הסכום מ-4 הרבעונים האחרוניםלדוגמא: חברה בשווי שוק 100 מיליון שח אשר ב-4 הרבעונים האחרונים הרוויחה נקי 10 מיליון שח תציג מכפיל 10. ניתן גם לראות בזה תשואה של 10% בשנה.
דרך נוספת לחישוב היא שער המניה לחלק לרווח למניה. לדוגמה מניית אנבידיה היום בשער 151.52 כאשר הרווח למניה(על פי Yahoo Finance) הוא 3.73 ייתן לנו מכפיל רווח של 40.62.
כדי לחשב תשואה קרה למניית אנבידיה נחלק את המספר 100 במכפיל הרווח של 40.62 ונקבל תשואה של 2.46% בשנה.
הסטורית נהוג לבחון מכפיל רווח של עד 15(בפועל מחמירים מחפשים עד מכפיל 10) כדי לקבל תשואה של כמעט 7% בשנה הקרובה לתשואת השוק, אך הסטורית המכפיל מותאם יותר לעולם הישן שהתאפיין בחברות ערך ופחות בחברות צמיחה.
בפועל, אם חברה יודעת לצמוח ב 20% בשנה, אז גם במכפיל רווח של 40 סביר ששנה קדימה במקום תשואה של 7 נקבל תשואה לכיוון ה-10.
ולכן המכפיל ייראה לנו אטרקטיבי יותר כאשר הצמיחה גבוהה בעיקר בהשוואה לתעשייה
ומתי המכפיל יכול להטעות אותנו?
רבים בוחנים את מכפיל הרווח מתוך נקודת מוצא שרווח יכול רק לעלות – הוא לא.
בואו ניקח את החברה מהדוגמה הראשונה, זו עם שווי השוק של 100 מ שח, ונגיד שלאחר 4 רבעונים הרווח שלה ירד מ-10 מ ל-5 מ שח. והמניה לא זזה בשוק ונשארה על שווי שוק של 100 מ שח( לא נעשה שינוי במספר המניות גם אל תהיו קשים) המשמעות היא ששנה קדימה אותה חברה שנסחרה במכפיל 10, עלתה למכפיל 20 והתשואה נחתכה ב-50%
לכן חשוב לקחת בחשבון – מכפיל זול לא בהכרח אומר שחברה זולה
דבר נוסף לגבי מכפיל הרווח
אחת הדרכים לבחון אם חברה זולה היא לאו דווקא להסתכל על מכפיל הרווח שלה, אלא להשוות אותו ביחס לתעשייה באותה מדינה
נקודת ההנחה היא שחברה מתעשייה מסוימת בארה"ב צריכה להתנהג בקורלציה דומה לתחרות שלה. יש פה מן הנכון, אך כמו שכתבתי מעלה כל מקרה לגופו ויש לבחון אותו בנפרד. מכיון שהעולם היום הוא גלובלי, כל חברה מתאפיינת בפעילות שלה הנעה בין מספר מדינות. בנוסף, בשונה מכך שבעבר חברה היתה מייצרת או בונה דבר אחד, היום חברות גדולות הן יותר ורסאטיליות
אם התחלנו עם עולם השבבים, אז בואו נמשיך שם.
דיברנו על חברת Nvidia, ענקית השבבים האמריקאית אשר בפועל מתמחה בעיצוב ותכנון שבבים למעבדים וכרטיסי מסך אך לא מייצרת אותם בעצמה. החברה נסחרת במכפיל רווח של 40.
אחת המתחרות הגדולות של אנבידיה היא לא אחרת מאינטל (סימבול INTC) הפועלת בכל העולם, אך בשונה מאנבידיה, אינטל היא לא רק מתכננת ומעצבת שבבים אלא גם מייצרת אותם(את חלקם, חלקם מיוצרים ב TSMC) ויותר מזה, אנבידיה מייצרת את חלק מהשבבים שלה במפעלים של אינטל.
דווקא אינטל נסחרת במכפיל רווח של כמעט 6.
כביכול פוזיציית שורט על אנבידיה ולונג על אינטל אמורה לסדר אותנו(אין כאן המלצה! לא לעשות את זה חבל על הכסף שלכם).
אלא שמה?
אנבידיה צומחת בקצב של 15% השנה והמכירות שלה עלו בכמעט 100%(!) בשנתיים – מטורף
לעומתה אינטל משקיעה את עיקר התזרים שלה בשנתיים האחרונות בבניית מפעלים האמורים להתמודד עם צמיחת תעשיית השבבים בשנים הקרובות והכנסותיה צמחו רק ב 10% מ 2018 ואף ירדו מעט בשנה האחרונה.
אז האם המשמעות שהמכפילים של החברות יפגשו בהמשך? אולי
אך יש להבין כי על אף ש-2 החברות הן מתחרות, מדובר על שונות גדולה מאוד בין שתיהן ולכן לא ניתן לבחון אותן כך בצורה קרה.
בפוסט הבא נדבר על מכפיל הרווח העתידי ( Forward PE ) ועל ה PEG
